חג שמח. שמח מאד!
יצאתי (לכבוד חג הסוכות כמובן) לחגוג קצת מחוץ לעיר. כמה רחוק? ׳רק׳ 300 ק״מ מזרחית מסן פרנסיסקו, לאחד הפארקים הידועים בארה״ב: פארק יוסמיטי.
עצרו הכל!, נא לראות תמונות בלינק הזה: זה הלינק. ונא לראות וידאו (מצולם וערוך באייפון) בלינק הזה: זה הלינק של הוידאו, כן כן, זה הערוך.
ועכשיו אתם מבינים מדוע החג שמח.
אז לסבר את האוזן:
יצאתי לנסיעת מבחן (לפני מסעות יותר ארוכים ברחבי דרום- מערב ארה״ב) עם האופנוע שלי. לא פשוט בכלל, אבל ברגע שיצאתי מהכבישים המהירים והפקוקים- תענוג. ברגע שהגעתי לכבישים המפותלים והמצוקיים- הרגשת עילוי.
אז אחרי שש שעות נסיעה על האופנוע (כן, הידיים והביצים ממשיכות לרעוד 5 דקות, גם אחרי שמכבים את האופנוע בניסיון לתדלק). ואפילו חנוכה הופיע כשגיליתי נס כד שמן קטן, רק שהשמן היה מסוג שונה- דלק,שגלון אחד ממנו הספיק לשישים מייל, בהחלט נס לעומת הצריכה בתוך העיר.
יופי, אז אחרי שהלכו הרומאים, הגיע הפארק עצמו, ואיתו סוכה, כמעט כשרה. הסוכה, שלמעשה היתה אוהל קנבס, עם רצפת עץ, מיטות עם מצעים, וחימום היתה אחלה מקום לישון בו. מה לעשות שזה מה שהאמריקאים קוראים ׳קמפינג׳.
הפארק למעשה ממוקם בתוך עמק אדיר שנחצב ע״י קרחון לפני מיליוני שנה והשאיר מצוקים מרשימים בהפרשי גבהים של 900 מטר,המצוקים נמצאים בזווית אנכית מה שהופך את העמק לאחד המקומות המבוקשים ביותר לקפיצת בסיס (בייס ג׳אמפינג) ולאתר טרקים מתויר, שמגיע לגובה 8200 רגל.
אז כבר ראיתם את המראות? נתפס לי החיוך, ואני לא מצליח להוריד אותו.. ;)))))
מזל שאני מבוטח ביטוח הראל אתגר, פלוס פינוי אווירי והטסת ארון בחינם... חס וחלילה, אבל בגלל שאני יודע שאמא, את לא קוראת את זה בכלל, אז אני יכול לכתוב דברים שיגרמו לך להגיד לי (כאמור, אם היית קוראת) ״אפילו לא בצחוק אתה שומע?, אני לא מוכנה שתדבר ככה!״
אה!! כמעט שכחתי! אני כבר לא בתול! כמו שהבטחתי בכותרת, סחבק כבר לא בתול. נכון לשורות אלו, כבר צילמתי 2 סרטי 16 מ״מ פילם, כל סרט 100 רגל משמע 33 מטר משמע 200 שניות משמע 4800 פריימים.
4800 פריימים שמפתחים בבית ספר, ובקרוב אני אפתח לבד.
4800 פריימים שמתחברים לסרטון באיכות נדירה, שחור לבן, עם שערה קטנה שלפעמים מופיעה באחת הפינות של המסך, ונעלמת כמות שבאה.
מה עוד? פרויקט סאונד, סרט סוג ב׳ שאני משתתף פעיל בו, גם כשחקן... כסף שבורח ומהר, בקרוב הופעה של אל.סי.די סאונד סיסטמס, כמעט נהרגתי בצומת סואן במרכז סן פרנסיסקו ואחלה ארוחה חגיגית לחברים, לכבוד הדירה החדשה שלי.
מישהו אמר ג׳ק רובינסון? כי עבר כבר חודש וחצי פה... אוף איך הזמן רץ אפילו כשמתענגים על כל רגע, לפחות פעמיים.
ולפינה הירוקה, כמעט.
אז פארק בארה״ב חייב להיות ירוק. כמעט.
נורא נחמדים לסביבה פה: עלונים ממוחזרים שהמו״לים מחזירים את טביעת הרגל הפחמנית שלהם ע״י שתילת עצים חדשים. פחי מחזור בכל מקום, אוטובוס היברידי חינם ברחבי הפארק לחסוך נסיעות רכבים של המבקרים, וכן, אפילו נורות חסכניות בבקתות.
א ב ל...
אמריקה כמו אמריקה (מישהו אמר בהרמת הטון ״אה ומה עם ישראל!?״)
תרבות הצריכה ממשיכה לזהם את הסביבה ואולי חשוב לא פחות, את השומנים האנושיים. באמצע הפארק תוכלו למצוא:
בופה אכול כפי יכולתך, פיצה, רי-פיל לקולה, מרכז הטענה ואינטרנט אלחוטי, בריכה...(?) ובר. כמובן הכל מוגש בכלים חד פעמיים, ממש ליד פח המחזור...כמו כוסות רוח (חד פעמיות) למת..
אפילו הדובים התמכרו לג׳אנק פוד ויש פה מגבלות מאד מחמירות על השארת אוכל או כל מוצר שמפיץ ריח, באוטו, או בבקתה..
חג סוכות ירוק ושמח..
יצאתי (לכבוד חג הסוכות כמובן) לחגוג קצת מחוץ לעיר. כמה רחוק? ׳רק׳ 300 ק״מ מזרחית מסן פרנסיסקו, לאחד הפארקים הידועים בארה״ב: פארק יוסמיטי.
עצרו הכל!, נא לראות תמונות בלינק הזה: זה הלינק. ונא לראות וידאו (מצולם וערוך באייפון) בלינק הזה: זה הלינק של הוידאו, כן כן, זה הערוך.
ועכשיו אתם מבינים מדוע החג שמח.
אז לסבר את האוזן:
יצאתי לנסיעת מבחן (לפני מסעות יותר ארוכים ברחבי דרום- מערב ארה״ב) עם האופנוע שלי. לא פשוט בכלל, אבל ברגע שיצאתי מהכבישים המהירים והפקוקים- תענוג. ברגע שהגעתי לכבישים המפותלים והמצוקיים- הרגשת עילוי.
אז אחרי שש שעות נסיעה על האופנוע (כן, הידיים והביצים ממשיכות לרעוד 5 דקות, גם אחרי שמכבים את האופנוע בניסיון לתדלק). ואפילו חנוכה הופיע כשגיליתי נס כד שמן קטן, רק שהשמן היה מסוג שונה- דלק,שגלון אחד ממנו הספיק לשישים מייל, בהחלט נס לעומת הצריכה בתוך העיר.
יופי, אז אחרי שהלכו הרומאים, הגיע הפארק עצמו, ואיתו סוכה, כמעט כשרה. הסוכה, שלמעשה היתה אוהל קנבס, עם רצפת עץ, מיטות עם מצעים, וחימום היתה אחלה מקום לישון בו. מה לעשות שזה מה שהאמריקאים קוראים ׳קמפינג׳.
הפארק למעשה ממוקם בתוך עמק אדיר שנחצב ע״י קרחון לפני מיליוני שנה והשאיר מצוקים מרשימים בהפרשי גבהים של 900 מטר,המצוקים נמצאים בזווית אנכית מה שהופך את העמק לאחד המקומות המבוקשים ביותר לקפיצת בסיס (בייס ג׳אמפינג) ולאתר טרקים מתויר, שמגיע לגובה 8200 רגל.
אז כבר ראיתם את המראות? נתפס לי החיוך, ואני לא מצליח להוריד אותו.. ;)))))
מזל שאני מבוטח ביטוח הראל אתגר, פלוס פינוי אווירי והטסת ארון בחינם... חס וחלילה, אבל בגלל שאני יודע שאמא, את לא קוראת את זה בכלל, אז אני יכול לכתוב דברים שיגרמו לך להגיד לי (כאמור, אם היית קוראת) ״אפילו לא בצחוק אתה שומע?, אני לא מוכנה שתדבר ככה!״
אה!! כמעט שכחתי! אני כבר לא בתול! כמו שהבטחתי בכותרת, סחבק כבר לא בתול. נכון לשורות אלו, כבר צילמתי 2 סרטי 16 מ״מ פילם, כל סרט 100 רגל משמע 33 מטר משמע 200 שניות משמע 4800 פריימים.
4800 פריימים שמפתחים בבית ספר, ובקרוב אני אפתח לבד.
4800 פריימים שמתחברים לסרטון באיכות נדירה, שחור לבן, עם שערה קטנה שלפעמים מופיעה באחת הפינות של המסך, ונעלמת כמות שבאה.
מה עוד? פרויקט סאונד, סרט סוג ב׳ שאני משתתף פעיל בו, גם כשחקן... כסף שבורח ומהר, בקרוב הופעה של אל.סי.די סאונד סיסטמס, כמעט נהרגתי בצומת סואן במרכז סן פרנסיסקו ואחלה ארוחה חגיגית לחברים, לכבוד הדירה החדשה שלי.
מישהו אמר ג׳ק רובינסון? כי עבר כבר חודש וחצי פה... אוף איך הזמן רץ אפילו כשמתענגים על כל רגע, לפחות פעמיים.
ולפינה הירוקה, כמעט.
אז פארק בארה״ב חייב להיות ירוק. כמעט.
נורא נחמדים לסביבה פה: עלונים ממוחזרים שהמו״לים מחזירים את טביעת הרגל הפחמנית שלהם ע״י שתילת עצים חדשים. פחי מחזור בכל מקום, אוטובוס היברידי חינם ברחבי הפארק לחסוך נסיעות רכבים של המבקרים, וכן, אפילו נורות חסכניות בבקתות.
א ב ל...
אמריקה כמו אמריקה (מישהו אמר בהרמת הטון ״אה ומה עם ישראל!?״)
תרבות הצריכה ממשיכה לזהם את הסביבה ואולי חשוב לא פחות, את השומנים האנושיים. באמצע הפארק תוכלו למצוא:
בופה אכול כפי יכולתך, פיצה, רי-פיל לקולה, מרכז הטענה ואינטרנט אלחוטי, בריכה...(?) ובר. כמובן הכל מוגש בכלים חד פעמיים, ממש ליד פח המחזור...כמו כוסות רוח (חד פעמיות) למת..
אפילו הדובים התמכרו לג׳אנק פוד ויש פה מגבלות מאד מחמירות על השארת אוכל או כל מוצר שמפיץ ריח, באוטו, או בבקתה..
חג סוכות ירוק ושמח..
