הימים חולפים, שנה עוברת
כך נאמר בשיר העממי, מי היה מאמין שעברה שנה מהרגע הראשון בו נגעתי בסן פרנסיסקו. ועכשיו, שנה אחרי, שמח כמו ילד קטן (מישהו אמר שאי פעם גדלתי?) שמקבל ממתק גדול בחזרה, הגעתי שוב, לעיר האהובה עלי
שוב, קצת פרופורציות, כעיר- זו העיר האהובה עלי. יש מספר מקומות לא מבוטל, שאני מעדיף לבלות בו את שארית חיי, אבל אין ספק שהעיר הזו היא משהו מיוחד
לפני הסיפור על פריסקו, סיפור קצר על מזרח אירופה, מדינות הבלקן, כאן
אחר כך, הגעתי לניו-יורק, מטייל בין גורדי השחקים, מנסה פעם אחת ולתמיד להכיר את העיר הזו, לחפש את הקסם שכולם מוצאים בה, בשביל זה מכריח את עצמי להוציא את המצלמה ולשאוב קצת קומפוזיציות
עצירה קטנה בדרך, בעיר החטאים- לאס ווגאס, גם לה מגיעה אתנחתא אומנותית
וזהו, חזרה בבית השני שלי. חברים, פסטיבלים, שמש, ערפילים, ואהבה. המון אהבה
נקודת מבט סביבתית, אפילו בשדה התעופה ווידאו ארט מעניין שעדיין בשלבי ביצוע
זהו, עוד שבועיים ביבשת הזו, כנראה נקח אוטו ונסע מקליפורניה לבאחה קליפורניה, השכנה הדרומית שבמקסיקו
זהו, עוד שבועיים ביבשת הזו, כנראה נקח אוטו ונסע מקליפורניה לבאחה קליפורניה, השכנה הדרומית שבמקסיקו
