.מדיי פעם אכתוב קצת על מה שעובר עליי
לפחות עד ספטמבר, כשהלימודים יתחילו...
הדג נחש - קליפורניה
עזבתי את קלחת החום והלחות הים-תיכוניים לעצירת ביניים קלה בטורונטו קנדה.. משב רוח ירוק התגלה לי כבר באוויר כשדיילי אייר-קנדה מילאו לי מחדש את כוס המים (רי-פיל), במקום בקבוק נוסף או כוס נוספת.
נחתתי בסן פרנסיסקו לתוך משב רסיסי טל ערפיליים, ומנה רצינית של קרירות. נכנסתי להוסטל זמני וישר לטבילת ברים מקומית.
אנה, חברה של השכנה שלי מבית זית, הראתה לי את כל המקומות השווים ואפילו כמה שמשחזרים תקופה מההיסטוריה של קליפורניה בה אסור היה למכור אלכוהול, והברים היו מחתרתיים, מרתפיים, ורק בעזרת סיסמה שמשתנה יום-יום, אפשר להכנס. מיותר לציין שלקח לי שלושה לילות להצליח להכנס לבר הזה. אנה הראתה לי את רחבי העיר ופרבריה, את האוקיינוס, את הצד השני של גשר הזהב.. ( בעצם הגשר האדום) ואפילו את הצד המזרחי של המפרץ, עוד גשר ׳קטנטן׳ שלא מוזכר רבות.
התחלתי לחרוש את ״קרייג ליסט״, סוג של יד 2 של ארה״ב.. יש פה הכל וגם לחרוש רגלית את העיר, בכך גם התחלתי להבין מי נגד מי בעיר הזאת.
עירוב תרבויות ענק, והרבה אוכל טעים לצידו:
צ׳או מיין בצ׳יינה טאון, לה-קולאציונה ב׳איטליה הקטנה׳, סושי בג׳אפאן טאון, בירה אירופאית טובה באזור ׳נוב היל׳, ו... בוריטו מעולה במישן. שם גם התחלתי להתמקד: אזור פלורנטין מעורב באוכלוסיה לטינית נחמדה, לוקחים בלוק מערבה וברחוב ולנסיה מתגלות גלריות, בתי קפה ומסעדות קטנות וטעימות. בתים ויקטוריאנים מהמאה ה-19 לא יותר גבוהים משלוש קומות מקשטים את הרחוב, ועליהם ציורי קיר ענקיים.
רק צריך למצוא דירה!...
הסיכוי למצוא דירה לבד הוא קטן- השכרת דירה רגילה, בעייתית ללא עבר אשראי, ערבונות וחתימות נוספות. לכן אני מחפש סאבלט שיתאים למשך הזמן שלי, ולקריטריונים.. לא פשוט, ואולי אתפשר על שותפים.
התחלתי להרגיש את הרגליים, עד שגיליתי חנות אאוטלט של סקצ׳רס. אח.... הרגשתי כמו אישה בחנות נעליים... שמחלקים בה אותם חינם. יצאתי עם 2 זוגות ב 220 שקל.
ממש כמו אישה.
ובהתחשב ששכונת קסטרו, מעוז ההומולסבי הקליפורני רק מספר בלוקים ממיקומי הנוכחי, כדאי שאזהר בתחושותיי..
עם נעליי החדשות, ריחפתי לי על גבי השכונה, והתקשרתי לכל מיני שלטי סוכנים שמצאתי בדרך. ואז, התקבלה בשורה חדשה : דודי, חבר של חבר שלומד בבית ספר פה, הציע לי לישון בדירתו עד שהוא יגיע מישראל חזרה..סוף סוף סוף להוסטלים.. טוב, אני מקווה שעד אז אמצא את הבית החדש שלי, ואוכל באמת להפרד ממיטות הקומותיים...
בינתיים מצליח להרחיק את תחושות הבדידות בנגיעות קטנות של קשרים חדשים בנסיעות אוטובוס, או קשרים דרך חברים של.. תכף הלימודים מתחילים, ובטוח אכיר אנשים טובים חדשים. את השבוע קינחתי בהזמנת טיסה לווגאס (בייבי) לסופ״ש עם אוהד , חבר חדש-ישן, חברתו וחבר נוסף. אוהד בדיוק עוזב את סן פרנסיסקו, ועוזר לי הרבה בהתאקלמות פה, נשתה שם לכבודו
אז, טקסס הולדם, איר איי קאם...
אנסה לעדכן את הבלוג הזה פעם ב..מקווה שיהיה לי מעניין לכתוב אותו. שיהיה שבוע מעולה!
**הפינה הירוקה**
אז כבר הזכרתי את אייר קנדה והשימוש החוזר בכוסות, בהוסטל נפגשתי עם עמדת ׳תמי 4׳ בכל קומה, והמלצה חמה לקנות בקבוק נירוסטה עם לוגו ההוסטל בהנחה משמעותית. הפרדת אשפה (קומפוסט) ומחזור נייר. מעל כל פח ברחוב יש פח קטן למחזור, אותו הקבצנים מבקרים תכופות. 4 אמצעי תחבורה ציבורית: מטרו בין עירונית, מטרו עירונית, אוטובוסים וחשמליות עתיקות. כך שרכבים ואפילו מוניות לא רואים הרבה בעיר. 80% מהאוטובוסים חשמליים, עוצרים כל בלוק ויוצאים משבע עד חצות- כל חמש עד עשרים דקות. אין סיבה לקנות רכב בעיר הזו. בשכונות מתחילות לצוץ חנויות שימוש חוזר: אתה מגיע עם הבקבוק (מרכך, מים, סבון כלים) וממלא אותו ממיכל גדול. זול וירוק. בנוסף לכל אלה, כל חנות לניקוי יבש וכביסה שמכבדת את עצמה בעיר, עברה לדטרגנטים אורגנים ( פה אני מסתייג א. באמון שלי, ב. בקונספט זולל האנרגיה לכשעצמו). זה מה שנתקלתי בו עד עתה. בטוח שעוד יפתיעו אותי
לפחות עד ספטמבר, כשהלימודים יתחילו...
הדג נחש - קליפורניה
עזבתי את קלחת החום והלחות הים-תיכוניים לעצירת ביניים קלה בטורונטו קנדה.. משב רוח ירוק התגלה לי כבר באוויר כשדיילי אייר-קנדה מילאו לי מחדש את כוס המים (רי-פיל), במקום בקבוק נוסף או כוס נוספת.
נחתתי בסן פרנסיסקו לתוך משב רסיסי טל ערפיליים, ומנה רצינית של קרירות. נכנסתי להוסטל זמני וישר לטבילת ברים מקומית.
אנה, חברה של השכנה שלי מבית זית, הראתה לי את כל המקומות השווים ואפילו כמה שמשחזרים תקופה מההיסטוריה של קליפורניה בה אסור היה למכור אלכוהול, והברים היו מחתרתיים, מרתפיים, ורק בעזרת סיסמה שמשתנה יום-יום, אפשר להכנס. מיותר לציין שלקח לי שלושה לילות להצליח להכנס לבר הזה. אנה הראתה לי את רחבי העיר ופרבריה, את האוקיינוס, את הצד השני של גשר הזהב.. ( בעצם הגשר האדום) ואפילו את הצד המזרחי של המפרץ, עוד גשר ׳קטנטן׳ שלא מוזכר רבות.
התחלתי לחרוש את ״קרייג ליסט״, סוג של יד 2 של ארה״ב.. יש פה הכל וגם לחרוש רגלית את העיר, בכך גם התחלתי להבין מי נגד מי בעיר הזאת.
עירוב תרבויות ענק, והרבה אוכל טעים לצידו:
צ׳או מיין בצ׳יינה טאון, לה-קולאציונה ב׳איטליה הקטנה׳, סושי בג׳אפאן טאון, בירה אירופאית טובה באזור ׳נוב היל׳, ו... בוריטו מעולה במישן. שם גם התחלתי להתמקד: אזור פלורנטין מעורב באוכלוסיה לטינית נחמדה, לוקחים בלוק מערבה וברחוב ולנסיה מתגלות גלריות, בתי קפה ומסעדות קטנות וטעימות. בתים ויקטוריאנים מהמאה ה-19 לא יותר גבוהים משלוש קומות מקשטים את הרחוב, ועליהם ציורי קיר ענקיים.
רק צריך למצוא דירה!...
הסיכוי למצוא דירה לבד הוא קטן- השכרת דירה רגילה, בעייתית ללא עבר אשראי, ערבונות וחתימות נוספות. לכן אני מחפש סאבלט שיתאים למשך הזמן שלי, ולקריטריונים.. לא פשוט, ואולי אתפשר על שותפים.
התחלתי להרגיש את הרגליים, עד שגיליתי חנות אאוטלט של סקצ׳רס. אח.... הרגשתי כמו אישה בחנות נעליים... שמחלקים בה אותם חינם. יצאתי עם 2 זוגות ב 220 שקל.
ממש כמו אישה.
ובהתחשב ששכונת קסטרו, מעוז ההומולסבי הקליפורני רק מספר בלוקים ממיקומי הנוכחי, כדאי שאזהר בתחושותיי..
עם נעליי החדשות, ריחפתי לי על גבי השכונה, והתקשרתי לכל מיני שלטי סוכנים שמצאתי בדרך. ואז, התקבלה בשורה חדשה : דודי, חבר של חבר שלומד בבית ספר פה, הציע לי לישון בדירתו עד שהוא יגיע מישראל חזרה..סוף סוף סוף להוסטלים.. טוב, אני מקווה שעד אז אמצא את הבית החדש שלי, ואוכל באמת להפרד ממיטות הקומותיים...
בינתיים מצליח להרחיק את תחושות הבדידות בנגיעות קטנות של קשרים חדשים בנסיעות אוטובוס, או קשרים דרך חברים של.. תכף הלימודים מתחילים, ובטוח אכיר אנשים טובים חדשים. את השבוע קינחתי בהזמנת טיסה לווגאס (בייבי) לסופ״ש עם אוהד , חבר חדש-ישן, חברתו וחבר נוסף. אוהד בדיוק עוזב את סן פרנסיסקו, ועוזר לי הרבה בהתאקלמות פה, נשתה שם לכבודו
אז, טקסס הולדם, איר איי קאם...
אנסה לעדכן את הבלוג הזה פעם ב..מקווה שיהיה לי מעניין לכתוב אותו. שיהיה שבוע מעולה!
**הפינה הירוקה**
אז כבר הזכרתי את אייר קנדה והשימוש החוזר בכוסות, בהוסטל נפגשתי עם עמדת ׳תמי 4׳ בכל קומה, והמלצה חמה לקנות בקבוק נירוסטה עם לוגו ההוסטל בהנחה משמעותית. הפרדת אשפה (קומפוסט) ומחזור נייר. מעל כל פח ברחוב יש פח קטן למחזור, אותו הקבצנים מבקרים תכופות. 4 אמצעי תחבורה ציבורית: מטרו בין עירונית, מטרו עירונית, אוטובוסים וחשמליות עתיקות. כך שרכבים ואפילו מוניות לא רואים הרבה בעיר. 80% מהאוטובוסים חשמליים, עוצרים כל בלוק ויוצאים משבע עד חצות- כל חמש עד עשרים דקות. אין סיבה לקנות רכב בעיר הזו. בשכונות מתחילות לצוץ חנויות שימוש חוזר: אתה מגיע עם הבקבוק (מרכך, מים, סבון כלים) וממלא אותו ממיכל גדול. זול וירוק. בנוסף לכל אלה, כל חנות לניקוי יבש וכביסה שמכבדת את עצמה בעיר, עברה לדטרגנטים אורגנים ( פה אני מסתייג א. באמון שלי, ב. בקונספט זולל האנרגיה לכשעצמו). זה מה שנתקלתי בו עד עתה. בטוח שעוד יפתיעו אותי
