Just another day

בתוך כל ההמולה
סוף הסמסטר כבר פה
איתו מגיע הלחץ שבפרויקטים הגדולים מדי שבחרתי לעשות
איתו מגיע החורף, למרות שגשם בקושי נמצא בצד הזה של הכדור
איתו מגיע סוף פרק הלימודים בעיר הזו
איתו מגיע טיול הרפתקני חדש ועדיין לא ידוע

סוג חדש של בלוג ננסה הפעם, מעט יותר אינטראקטיבי.
(כל התמונות והסרטונים צולמו ונערכו באייפון, עדיין לא קניתי מצלמה)

אם כך, מה עבר עלי בשבועות האחרונים?

פרויקטים בבית ספר:
 
פרויקט צילום לילה בחשיפות ארוכות, 16מ''מ. כל פריים נחשף ל 40 שניות בממוצע, מה שהופך לילה שלם של חשיפות, ל15 שניות של פילם, ויהפוך שבוע ללא שינה לפרויקט של דקה וחצי..
:)
כיף כיף

**עדכון: הנה קישור לעבודה

פרויקט שמתעסק בפיתוח הפילם עצמו בצורה שלא נעשתה עד כה (ככל הידוע לי ולמורים שלי)
שבסופו, בתקווה, סרט שיצולם בחשיפה כפולה, ויפותח פעמיים  כל צד בסרט בנפרד, יהפכו לדיאלוג בין המודע לתת-מודע שבאדם.
לא הבנתם כלום? גם אני לא בטוח שאני מבין.
י

פרויקט אוסטרליה:
כהכנה לקראת המסע החדש שאצא אליו בעוד חודש, החלטתי לערוך את צילומי הוידאו שעשיתי במסע הטרמפים שלי באוסטרליה, אי שם ב 2007.
מהפרויקט הזה, אלמד מה לעשות ולא לעשות בטיול האופנוע שלי, שהולך להתחיל ברחבי קליפורניה, לחצות את הגבול למקסיקו, ומי יודע לאן משם.
(לא פשוט לי בכלל בפרויקט העריכה הזה)
י

עוד פרויקט ב'קטנה', תערוכת סטודנטים בינלאומית:
נפל בחלקי לאצור ולהשתתף בתערוכה השנתית בשבוע הבין לאומי ב
San Francisco Art Institute, Diego Rivera Gallery
אספתי מ-34 אמנים שמגיעים מ-22 מדינות:
ציורים, הדפסים, צילומים, פסלים, הקרנות וידאו, מיצגי אומנות, קטעי וידאו, אנימציות, סרטים קצרים
בקטנה...
את הכל אני מרים בתאריכים 29.11 עד 3.12 בגלריית דייגו ריברה שנמצאת פה בעיר (בעזרתם של אנשי הבית ספר)
כמובן שגם לי יש את הזכות להציג את הסרט האחרון שלי (בפעם הראשונה על המסך הגדול) ובפני קהל שינוע בסביבות ה 150 איש לפחות, וגם את אחד הוידאו ארט שלי.
מוזמנים לפרגן בפייסבוק

שתי מסיבות 'ליל כל הקדושים', האלוויין אמריקאיות אופייניות, ואחת אפילו תחת נושא 'הקוסם מארץ עוץ', נחשו איזה תמונה מתאימה למאורע

הג'יאנטס זכו באליפות העולם, פעם ראשונה שזה קרה ביובל האחרון. ואני חגגתי ברחובות
אפילו התחלתי 'הפרעה לציבור'  כפי שתראו בסרטונים הבאים (כאמור צולמו ונערכו באייפון, עדיין לא קניתי מצלמה), אז סליחה על האיכות, (ועל הצעקות שלי בוידאו)
בסרטון למטה אתם רואים שהאמריקאים החביבים חוגגים על המדרכה בשקט ושלווה,
החלטתי שכשהרמזור להולכי רגל הופך לירוק, יותר נאות יהיה לחגוג באמצע הכביש, אתם יכולים לראות (בקושי) שאני היחיד שעושה את זה.
י

 אחרי שהסתכלו אלי כעל בעל הפרעה נפשית (לא אכחיש זאת) , לאט לאט התחילו להצטרף אלי מעטים, ואחרי 25 דקות... תשובה בסרטון

וכך זה המשיך עד להגעת צוות פיזור הפגנות של משטרת סן פרנסיסקו. שמיותר לציין שההבדל בתרבות השיטור של מדינת מגוריי לזו שאני שוהה בה עכשיו, די תהומי

בבוקר, חגגנו בכיכר העיר, ואח"כ התברר לי שהייתי במרחק יריקה (ארוכה) מארנולד "איי בי באק" שוורצנגר

נרגענו מהאירועים האלה, והמשכתי בטיולים מחוץ לעיר עם האופנוע

ארזתי את כל הציוד שבבעלותי (בחוף המערבי) על האופנוע, ועברתי לדירת סטודיו לבד (אין יותר שותפה בת 56) ובמקום החדש יש 'רק':
שתי בריכות, 2 סאונות, שני ג'קוזים, שני חדרי כושר, פינת ברביקיו, מיני קולנוע ונוף לגשר המפרץ
קשה... קשה

אי שם תוך כדי הכל, צילמתי את ניקולה (חבר מוכשר) לפני שנסע להיות מועמד באוסקר הגרמני, והתמונה שלי (באייפון שוב...) הגיעה לכמה עיתונים

בתוך כל ההמולה, מוצא את עצמי מאושר מההחלטות, משלים עם התוצאות,
ומתגעגע ללוקה